שמירה על הבטיחות בעת חימום חומרים כימיים דליקים
בואו נהיה כנים: חימום שבבים באמבטיות כימיות זו פעולה מלחיצה מאוד. כשעובדים עם חומרי המסה דליקים, הסיכונים גבוהים מאוד. ניצוץ קטן או נורה שלא פועלת בזמן הנכון עלולים לגרום לפיצוץ. זו סיטואציה איומה.
לכן אנו לא פשוט בונים נורות – אלא מכסים אותן במעטפת מגנה. אנו מבודדים את הרכיבים החשמליים מכל שאר החלקים, כדי שהסביבה שמסביבם לא תגרום לאסון.
איכות הייצור חשובה מאוד.
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ ברמת טוהר גבוהה לצורך בניית המעטפת, מכיוון שהיא יכולה לעמוד בהלמות תרמיות חזקות בלי להישבר. אך הדבר האמיתי שחשוב הוא החיבורים בין החלקים השונים. כדי למנוע מאדי החומרים הכימיים לחדור דרך החיבורים, אנו משתמשים בחיבורים של זכוכית-מתכת.
לאחר מכן, אנו מכסים את הקצוות בחומר מעכב אש. זה בעצם “קיר פיזי” שמונע מהאדים הקורוזיביים להגיע לחלקים החשמליים, שם הם עלולים לגרום לנזקים חמורים.
שמירה על קרירות בלחץ.
אם עוצמת החימום אינה עקבית, כל תהליך החימום ייכשל. אנו דואגים מאוד לעוצמת החימום, מכיוון שחימום יתר של החומרים הכימיים הוא סיכון גדול. אם הנורה חמה מדי, החומרים הכימיים עלולים לרתוח מהר מדי – או, גרוע מכך, להגיע לנקודת הבעירה שלהם.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחיישני אינפרא-אדום מדויקים. החיישנים מעקבים אחר פני השטח של השבב בזמן אמת. אם הם מזהים עלייה בטמפרטורה, הבקר מווסת את עוצמת החימום. פשוט מאוד.
כמה דברים לזכור.
ההגנה הנוספת הזו גורמת לנורות להיות גדולות יותר. אי אפשר פשוט להכניס אותן למנורות רגילות – יש צורך לוודא שיש מספיק מקום למעטפות המגנות.
בנוסף, החיבורים האלו משנים את דרך הפיזור של החום. כדי שהחום לא יצטבר באותו אופן, יש צורך לוודא שמאווררי הקירור של הנורה עושים את עבודתם. אם החום יצטבר סביב החיבורים האלו, החומר המגן עלול להיהרס עם הזמן. צריך לשמור על הנורות קרות, ואז הן יחזיקו מעמד.