למה תנורי החימום שלכם למעשה נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום: לרוב, זה לא הרכיב החיממה שנהרס ראשון. בדרך כלל, הגורם האמיתי הוא חיבור החוטים.
חשבו על זה: כשהתנורים פועלים בעוצמה מרבית, המקום בו החוטים נמצאים במגע עם צינור הקוורץ הופך למעין “מאגר חום”. רוב החברות מתעלמות מהסדקים הקטנים בחיבורים האלו. אך סדקים אלו מאפשרים לחמצן לחדור, מה שגורם לקורוזיה, ובסופו של דבר לקצר חשמלי. זו בעיה גדולה.
הבעיה עם החומרים הזולים לאטימה
החום הוא דבר ערמומי – הוא חודר לאט לאט. במוצרים זולים, החומרים שמשמשים לאטימה אינם יכולים לעמוד בשינויים התדירים בטמפרטורה. החומרים האלו נהיים שבירים, ואז נכנסים לשם לחות ואבק. כשזה קורה, נוצר קצר חשמלי. לעתים קרובות, החברות האלו משתמשות רק בחומר הדבקה פשוט, וזה לא נחשב לפתרון הנכון. זו לא הנדסה – זו רק תפילה.
איך אנחנו עושים זאת אחרת
רצינו משהו שיחזיק מעמד לאורך זמן. לכן, אנחנו משתמשים בחומר אטימה מיוחד שמתרחב ומתכווץ באותו קצב כמו זכוכית הקוורץ. כך, כשהתנור נדלק ונהיה חם מהר, האטימה לא נשברת.
אנחנו גם משתמשים בשיטת אטימה לחץ. שיטה זו מונעת כל חלל אוויר בין החוטים. בלי אוויר, אין חמצן שיפגע בחוטים.
זו ההבדל בין תנור שנהרס לאחר שני חורפים, לבין תנור שימשיך לעבוד שנים רבות, בלי שתצטרכו לקרוא לטכנאי.
טיפ קטן להתקנה
מכיוון שהאטימה כל כך חזקה, נקודת הייצא של החוטים הופכת להיות קצת יותר קשיחה.
רק תשימו לב: אל תכופפו את החוטים בחוזקה. אם תכופפו את החוטים במקום בו הם נמצאים במגע עם האטימה, תגרמו ללחץ רב על צינור הקוורץ. ודאו שהמבנה שבו מותקן התנור משאיר מעט מרווח בחוטים. כך תוכלו להפוך את החלק המסוכן ביותר במעגל החשמלי לחלק האמין ביותר. זה כל כך פשוט.