למה אנחנו נוטשים את מנורות החימום הישנות לטובת מנורות אינפרא-אדום עמידות במים
אתם מכירים את אותן מנורות חימום ישנות? אלו עם הנורות הרגילות, שתמיד נשרפות בדיוק ברגע שאנחנו זקוקים להן? ברוב המקרים, הן לא מתאימות לסביבה הלחה של חדר האמבטיה – הן פשוט לא יכולות לעמוד בלחות הגבוהה.
לכן אנחנו רואים מעבר הולך וגובר למנורות אינפרא-אדום עם רמת עמידות גבוהה במים. הן מסוגלות להתמודד עם הלחות בלי להישרף או להפסיק לעבוד.
העניין הוא בדרך שבה החום מועבר.
רוב מנורות החימום מנסות לחמם את האוויר. אבל בחדר אמבטיה, האוויר החם עולה לתקרה ונעלם דרך האוורור. בינתיים, הציפורניים שלכם עדיין קרות.
אינפרא-אדום שונה – הוא לא משפיע על האוויר; הוא שולח אנרגיה ישירות לעור או לרצפה. ברגע שהאנרגיה פוגעת בעור, היא הופכת לחום. אתם מרגישים את זה מיד. אין צורך לחכות שהחדר יתחמם, בזמן שאתם עדיין רועדים מקור.
מניעת חדירת מים
שימוש במכשירים אלקטרוניים באזור המקלחת יכול להיות מסוכן, לכן עלינו להיות זהירים. אנחנו משתמשים בצינורות זכוכית קוורץ, שסגורים באמצעות סיליקון עמיד בחום.
אנחנו מחפשים מכשירים עם דירוג IPX4 – זה בעצם אומר שהמים לא יגיעו לחלקים החשמליים של המכשיר. בנוסף, אנחנו משתמשים במחזירי חום מצופים בזהב, כדי שהחום יועבר ישירות למקום הרצוי.
החיבורים החשמליים הם החלק שעלול להיות בעייתי. כדי למנוע חדירת לחות למעגלים החשמליים, אנחנו משתמשים בכבלים עמידים בחום ובחיבורים סגורים. אם החיבורים האלו נפגעים, המנורה עלולה להישרף או שהמפסק יפעל – ואף אחד לא רוצה להתמודד עם זה.
ההקרבות האמיתיות
מכשירים אלו מסוגלים לייצר הרבה חום בחלל קטן. הם יכולים לחמם אתכם הרבה יותר מהר מאשר מתלה מגבות חם.
אבל יש בעיה אחת: הם פועלים רק בטווח קטן. עליכם להיות במרחק קצר מהמנורה כדי להרגיש את החום.
ועוד דבר – הם צריכים הרבה חשמל. מכיוון שהם משתמשים ברכיבי קוורץ בהספק גבוה, ודאו שהמעגל החשמלי בחדר האמבטיה יכול לעמוד בכך. אם אתם מתקינים מספר מנורות כאלו, השתמשו בכבלים נפרדים, כדי שלא יפעל המפסק בכל פעם שאתם רוצים חום.